Vayedaber

הלכה: נַחְתּוֹם שֶׁעוֹשֶׂה בְטוּמְאָה כול'. וְתַנֵּי עֲלָהּ לֹא לוֹתְתִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא בוֹלְלִין עִמּוֹ. אָמַר רִבִּי הִילָא. כָּאן דְּחוּלִין כָּאן דִּתְרוּמָה. וְהָתַנִּינָן. נַחְתּוֹם. אִית לָךְ מֵימַר נַחְתּוֹם בִּתְרוּמָה. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. כָּאן בְּלוֹתֵת כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ לוֹתֵת. וְהָא תַנִּינָן. אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל לַמַּיִם לֹא תִגַּע אֶצְלָהּ שֶׁאֵין מְחֲזְּקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא לותתין וכו'. וסוגיא זו כתובה בשביעית ובפ' הנזקין הלכה י':

א''ר הילא. התם מקשי מהאי ברייתא דתני אין טוחנין ולא בוררין עמו והתם קתני במתני' אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה ומשני ר' הילא כאן לחולין מתני' דהתם בחולין מיירי וכאן בתרומה והחמירו בה:

והתנינן נחתום אית לך למימר נחתום בתרומה. בתמיה וכי נחתום מוכר תרומה הוא:

כאן בלותת. הכא מיירי בלותת החוטים במים והוכשרו לקבל טומאה וה''ק לא לותתין עמו ולא טוחנין וכו' מה שלתת הוא ומתני' דהתם בשאינה לותתת:

והא תנינן. בניחותא תנינן נמי הכי ובשביעית ובגיטין גריס הכי מתניתא מסייעה לחברייא אבל משתטיל מים וכו' ש''מ היכא דהוכשרו אסור לסייעה:

גמ' ותני עלה. בברייתא:

משנה: 30a נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ אֲבָל מוֹלִיכִין עִמּוֹ פַת לַפַּלְטָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' אם יש עליו מלוה. בגמרא מפרש שיש לו מלוה על אותו יין שעשה לו ישראל אפותיקי לגבות ממנו חובו הלכך אסור דנגע ולא מירתת דסבר אי אמר לי מידי אמינא ליה תניחנו לי בחובי:

נפל. הנכרי לבור מלא יין ועלה והוא שעלה מת דאע''ג דנגעיה בשעה שנפל אינו אסור בהנאה הואיל ולא נתכוין ליגע אבל אם עלה חי אוסרו בעלייתו משום דמודה לע''ז עד שניצול:

ומדדו בקנה. או שהי' עכו''ם מודד יינו של ישראל בקנה:

והתיז. או שהתיז הנכרי את הצרעה מיינו של ישראל בקנה ולא נגע בידיו ביין:

או שהיה מטפח. שהיתה החבית מעלה רתיחות וטפח הנכרי בידו על הרתיחות ואין דרך ניסוך בכך ומותר בהנאה:

ור''ש מתיר. אף בשתייה ואין הלכה כר''ש:

זה היה מעשה והכשירו. אף בשתייה:

מתני' לא לשין ולא עורכין עמו. שכל מעשה עריכה זו בעבירה:

לפלטר. הוא הלוקח מן הנחתומין הרבה ככרות ביחד כדי למכרן יד על יד ומשום שכבר נגמרה מלאכת העבירה:

רִבִּי חִייָה וְרִבִּי אִמִּי. חַד אָמַר. חֲרוֹשׁ בָּהּ טַבָּאוּת וָאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָּךְ בָּתָר שְׁמִיטְּתָא. וְחַד אָמַר. אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר. חֲרוֹשׁ בָּהּ טַבָּאוּת וָאֲנָה נְסַב לָהּ מִינָּךְ בָּתָר שְׁמִיטְּתָה. מָהוּ שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן. אַיַּשֵּׁר. וּמָאן דְּאָמַר לְגוֹי. אַיַּשֵּׁר. מָהוּ שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומאן דאמר לנכרי איישר. כלומר להאי מאן דאמר גופיה הוא דמחזיקין הוא חרוש ושאילת שלום לנכרי איישר הוא ומהו שאילת שלום לישראל:

שלום עליכם. דלהאי מ''ד ס''ל דשלום עליכם אסור לומר לנכרי דשלום שמו של הקב''ה הוא ולאידך מ''ד דס''ל מחזיקין איישר הוא ס''ל דשאילת שלום הוא שלום עליכ' וקסבר מותר אפילו לנכרי ולא אסרו אלא בכפילת שלום לנכרי:

וחד אמר. דזה אסור לומר לו אלא אישר כחך הוא דאומר לו:

מהו שואלין בשלומן איישר. כלומר דלדידיה דמפרש מחזיקין חרוש הוא מפרש לשואלין בשלומן דקתני התם דזהו אישר:

ר' חייה ור' אמי. התם קאי אמתני' מחזיקין ידי עכו''ם בשביעית ופליגי היכי אמרינן ליה ואגב דלעיל מייתי לה לכולא סוגיא הכא:

חרוש בה טבאות וכו'. אפילו כך יכול הוא לומר לו חרוש בה טוב ואני לוקח ממך אחר השביעית:

דֵּלֹמָא. רִבִּי חֲנִינָה בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עָֽבְרוּן עַל חַד מִן חוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חֲנִינָה בַּר פַּפָּא. לֹא כֵן אִילְּפָן רִבִּי. וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ ׀ הָעוֹבְרִים וגו'. שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אַיַּשֵּׁר. אָמַר לִקְרוֹת אַתְּ יֹודֵעַ לִדְרוֹשׁ אֵי אַתְּ יוֹדֵעַ. וְלֹ֤א אָֽמְר֨וּ ׀ הָעוֹבְרִים. אֵילּוּ הָאוּמּוֹת שֶׁהֵן עוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם שֶׁלֹּא אָֽמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל. בִּרְכַּ֣ת יְי אֲלֵיכֶ֑ם. וּמַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶם. בֵּרַ֥כְנוּ אֶ֝תְכֶ֗ם בְּשֵׁ֣ם יְי׃ וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם. לֹא דַיֵּיכֶם כָּל הָטּוֹבוֹת וְהַנְּחָמוֹת הַבָּאִים לָעוֹלָם בִּשְׁבִילֵינוּ. וְאֵין אַתֶּם אוֹמְרִים לָנוּ. בּוֹאוּ וּשְׂאוּ לָכֶם מִן הַבְּרָכוֹת. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִיסִּים וְזֵימִיּוֹת וְגוּלְגֹּלִיּוֹת וְארְנוֹנוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

דילמא. מעשה ברבי חנינה ור' שמואל שעברו על אחד מחורשי שביעית וא''ל ר' שמואל איישר חילך:

לא כן אלפן רבי ולא אמרו העוברים וגו'. לעוברים על המצות אסור לברכם:

לדרוש אי אתה יודע. דלא כן דרשו חכמים אלא על אומות העכו''ם קאמר:

ברכנו אתכם בשם ה'. כלומר שישראל אומרים להם לא דייכם וכו':

פיסים וכו'. מיני מסים הן:

הוֹרֵי רִבִּי אִמִּי. לִרְדּוֹת עִמּוּ אָסוּר. וְדִכְווָתָהּ. לִזְלוֹף עִמּוֹ אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ודכוותה. ישראל החשוד שהוא עושה יין בטומאה אסור לזלף עמו דמסייע ידי עוברי עבירה הוא א''נ אנחתום קאי שאסור לזלוף משקין עמו עליה לפי שמכשירו לקבל טומאה וכדלעיל דכל כה''ג אסור לסייעו:

הורי ר' אמי לרדות עמו. על הנחתום דמתני' קאי שאסור לרדות עמו פת לתנור:

משנה: נָכְרִי שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בְּצַד הַבּוֹר שֶׁל יַיִן אִם יֶשׁ לוֹ עָלָיו מִלְוָה אָסוּר אֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה מוּתָּר. נָפַל לַבּוֹר וְעָלָה וּמְדָדוֹ בַקָּנֶה הִתִּיז אֶת הַצִּרְעָה בַקָּנֶה אוֹ שֶׁהָיָה מְטַפֵּחַ עַל פִּי חָבִית מְרוּתַּחַת בְּכָל אֵילּוּ הָיָה מַעֲשֶׂה וְאָֽמְרוּ יִמָּכֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. נָטַל אֶת הֶחָבִית וּזְרָקָהּ לַבּוֹר זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה וְהִכְשִׁירוּ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומדדו בקנה. או שהי' עכו''ם מודד יינו של ישראל בקנה:

והתיז. או שהתיז הנכרי את הצרעה מיינו של ישראל בקנה ולא נגע בידיו ביין:

או שהיה מטפח. שהיתה החבית מעלה רתיחות וטפח הנכרי בידו על הרתיחות ואין דרך ניסוך בכך ומותר בהנאה:

ור''ש מתיר. אף בשתייה ואין הלכה כר''ש:

זה היה מעשה והכשירו. אף בשתייה:

מתני' לא לשין ולא עורכין עמו. שכל מעשה עריכה זו בעבירה:

לפלטר. הוא הלוקח מן הנחתומין הרבה ככרות ביחד כדי למכרן יד על יד ומשום שכבר נגמרה מלאכת העבירה:

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. זֶה שֶׁמּוֹזֵג. בַּחַמִּין אָסוּר. בַּצּוֹנִין מוּתָּר. יָבוֹא עָלַי שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי מִיָּמַיי. רִבִּי יָסָא אֲזַל לְצוֹר. חַמְתּוֹן שְׁתַן חֲמַר וַחֲמִימִין וַאֲרַמָּייָא מְזַג. אֲמַר לוֹן. מַה שְׁרָא לְכוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

זה שמוזג. אם הנכרי מוזג יינו של ישראל במים חמין אסור ואם בצונן מותר:

יבוא עלי. ר' ירמיה קאמר להא דאף שר' חייה בר בא התיר מזיגה בצונן יבוא עלי שלא עשיתי מימי לנהוג היתר בזה:

חמתון. ראה אותם שותין יין עם מים חמין שמזגן הנכרי ואמר להם מי הוא זה שהתיר לכם לעשות כן:

הַמְטַהֵר יֵינוֹ שֶׁלְּנָכְרִי כול'. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֲנִי כַפָּרַת רִבִּי שִׁמְעוֹן. אוֹ מַתִּיר בִּשְׁתִייָה אוֹ אוֹסֵר בַּהֲנָייָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרֵי בִשְׁתִייָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. אֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶך בִּזְרִיקָה. גּוּי מָהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה יַיִן נֶסֶךְ בַּחֲמָתוֹ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. אֲרַמָּייָא הֲוָה לֵיהּ קוּפִּין גַּו מַעֲצַרְתָּא. אֲתַא יִשְׂרָאֵל וּזְלַף בְּהוֹן חֲמַר. אֲתַא אֲרַמָּייָא קוֹלְתָהּ וּשְׁפָכוֹן לְגוֹבָה. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַבָּנִן. אָֽמְרֵי. אֵין הַגּוֹי עוֹשֶׂה יַיִן נֶסֶך מֵחֲמָתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הלכה כר''ש. דמתני' דמתיר אף בשתיה:

אני כפרת ר''ש. כלומר מחמת אהבתו ודרך כבוד של ר''ש קאמר לה דחזינן דעתיה דר''ש או אם הוא מתיר מתיר אפי' בשתיה ובמקום שהוא אוסר אוסר אף בהנאה:

אין הנכרי עושה יין נסך בזריקה. כדתנן נפל החביות וזרקה לבור זה היה מעשה והכשירו. דאין דרך ניסוך בכך אלא הא דקמיבעיא לן מהו שיעשה נסך בחמתו אם מחמת חימה וכעס נגע ביין של ישראל אם אמרינן דעתו לנסך או לא:

נישמעינה מן הדא. עובדא נכרי אחד היה לו קופות שלו בתוך הבית שעוצרין בו ובא ישראל וזלף לתוכו יין שלא ברשותו ובא אותו הנכרי והביא קולתה והוא העץ שנושאין בו המשאוי והגביהן להקופות בחמתו ושפך אותן לתוך הבור ואמרו רבנן דאין הנכרי עושה יין נסך בחמתו שלא נתכוין אלא להראות כעס וחימה על שהכניס הישראל יינו בכליו שלא ברשותו:

הלכה: נָכְרִי שֶׁנִּמְצָא כול'. רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רַב. וְהוּא שֶׁיִהְיֶה לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר. אֲבָל אֵין לֹו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוֹר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי הַחוֹב לַעֲמוֹד בַּגִּיתּוֹת וּבְגָרְנוֹת. הֲווֹן בָּעוּ מֵימַר. מָאן דָּמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. בְּתוֹךְ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. 30b וּמָאן דָּמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. חוּץ לְפִישּׁוּט יָדַיִים. וְלֹא כָךְ אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁנָּֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּטָהֳרוֹת כֵּן נָֽתְנוּ פִּישּׁוּט יָדַיִים בְּיַיִן נֶסֶךְ. אֶלָּא כֵינִי. מָאן דָּמַר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. בְּתוֹךְ פִּישּׁוּט יָדַיִים. וּמָאן דָּמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עָלָיו מִלְוָה עַל אוֹתוֹ הַבּוּר. וּבִלְבַד חוּץ לְפִישּׁוּט יָדַיִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כך נתנו פישוט ידים בנסך. ולא חיישינן שילך לשם:

אלא כיני וכו' ובלבד תוך פישוט ידים. צריך לגרוס. וכלומר אלא לכ''ע אין אסור אלא תוך פישוט ידים ולא פליגי אלא אם מלוה על אותו היין בעינן או לא:

ולא כן א''ר בא. לקמן בפ''ה כשם שנתנו פישוט ידים בטהרות כדתנן בפ''ז דטהרות המניח עם הארץ בתוך ביתו וכו' וחכ''א אין טמא אלא עד מקום שיכול לפשוט את ידיו וליגע ולא חיישינן שמא הלך עד מקום שיכול ליגע:

ומאן דאמר אע''פ שאין עליו מלוה על אותו הבור. אלא יש עליו מלוה סתם ואפ''ה סמכה דעתו וא''כ להאי מאן דאמר דחייש טפי חיישינן נמי ואפילו חוץ לפישוט ידים דילמא לאו אדעתיה דישראל ואינו רואה אותו כשילך למקום שיכול לפשוט ידיו וליגע. ופריך הש''ס עלה:

בתוך פישוט ידים. כלומר במקום שיכול ליפשט ידיו וליגע:

הוון בני הישיבה בעו מימר דלמאן דמפרש למתני' דוקא שיש לו מלוה על אותו הבור:

שכן דרך בעלי החוב לעמוד בגיתות ובגרנות. של הלוה שלהן ולראות מה הם עושין ואם בטוחים הן בחובם ומכל מקום לא סמכה דעתו ליגע ביין:

אבל אין לו מלוה על אותו הבור. לא חיישינן:

גמ' והוא שיש לו עליו מלוה על אותו הבור שעשאו לו אפותיקי דאז סמכה דעתו ונגע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source